אחד התחומים המרתקים והמסעירים ביותר בחכמת הקבלה עוסק רובו ככולו בסוד אותיות השפה העברית. אך לא פעם עולה התמיהה האם נכון לייחס כוחות רוחניים לצורות גרפיות אשר בסך הכל משמשות כלים לתקשורת מילולית וכתובה ?. הייתכן כי הן אוצרות בתוכן שפע מטפיסי ואנרגיות שונות ומהו כוחן ?. את התשובות לשאלות אלו ואחרות אציג במאמר הבא שבו אקח אתכם למסע מופלא של נפלאות לשון הקודש. נכנס אל תוך עולם האותיות ונלמד את סודותיה של כל אות ואות. נחקור ונחשוף את העוצמות הרוחניות והמשמעויות האדירות המקופלות בכל אות על כלל היבטיה השונים. אקדים ואומר שכל הנאמר להלן הוא קצה הקרחון בהבנת סוד האותיות על כל המשתמע .כל אות נחקרת ונלמדת באופן פרטני ועמוק ואוצרת בתוכה כמויות אדירות של ידע. חכמי הקבלה אומרים כי לפני בריאת כל העולמות ברא ה' את האותיות והעניק לכל אות כוח רוחני אנרגטי המייחד אותה בלבד. ככתוב בזוהר כיצד באו כל אותיות לשון הקודש מלפני הבורא וכל אחת מהן ביקשה להיות הראשונה לתחילת מעשה הבריאה (בראשית,הקדמה). בספר יצירה במשנה א' כתוב : " בשלושים ושתיים נתיבות פליאות חכמה ( 22 אותיות השפה העברית ועשר הספירות) חקק את עולמו בשלושה ספירים ( ספיר לעניין זה הינו אור רוחני) בספר, וספר וסיפור" קרי, כל אחת מאותיות לשון הקודש נמדדת ונשקלת בשלושה רבדים. "בספר" - צורה גרפית, "בספר" - בערך המספרי , "סיפור" - אופן ההגיה. לפיכך נוכחנו לדעת כי כל אות יונקת את אורה משלושה מוקדי כוח שונים היוצקים לתוכה אנרגיה רוחנית עצומה מחד ועצורה מאידך כל זאת על מנת לייחד אותה משאר האותיות.
האות א' סודך?
הראשונה בסדר האותיות. סימנה אחדות כוללת הנובעת ממקור החכמה. מבטאת את ההתחלות החדשות ואת התנועה קדימה. ניצבת גבוה בסולם הערכים האוניברסליים וכוללת בתוכה כוחות עצומים המקרינים על כל האותיות הבאות אחריה.
צורתה הגראפית : נראית פורצת לכל עבר ללא גג מעליה, קירות מצידיה ובסיס לרגליה ולכן מסמלת את האין סוף!
היא אות המייצגת אמת מוחלטת שבכוחה לחבר בין הפכים. כאמור בדברי הפתיחה כל אות בלשון הקודש מהווה צינור דרכו עובר שפע בין העולם הרוחני ובין העולם הגשמי והדבר בולט במיוחד באות א'. צורתה מעידה על פנימיותה- היא נראית כסולם מוצב ארצה וראשו נוגע בשמים. חלקה הימני העליון הוא האות י' המורה על העולם הרוחני הגבוה חלקה השמאלי התחתון גם כן האות י' אך הפעם בהיפוך ומורה על העולם הגשמי . הללו מחוברים יחדיו באמצעות האות ו' הניצבת באלכסון. כעת נחשב את הגימטרייה של האותיות המרכיבות ונגלה דבר מופלא. ערכה של האות יוד הינו 10 ושל האות ו' 6. הסיכום הכולל של פעמיים יוד ועוד ו' הוא 26. ממש כמו שם הבורא בעל ד' אותיות (הוי"ה) שערכו אף הוא 26. ערכה הגימטרי של האות א' הוא 1 והבורא אף הוא 1 ולכן האות א' מייצגת את מציאות הבורא ונצחיותו. באם נכתוב את המילה "אלף" מהסוף להתחלה נקבל את המילה "פלא" - דהיינו האלוקות נשגבה ונעלית מבינתו של האדם . באם נמיר את המילה "אלף" למספרים נקבל את התוצאה 1+30+80=111 שלוש פעמים אחד עניין נוסף המורה על נצחיות הבורא : היה, הווה יהיה . המילה אלף רומזת למילה "אלוף" שפרושה מנהיג, מלך וכמובן שהכוונה היא לבורא עולם. ולכן באוצר המדרשים מובא : "אמר לו ( הבורא) לאות א' אל תירא שאתה ראש לכולן כמלך , אתה אחד ואני אחד ותורה אחת". המילה "אדם" מחולקת לשניים, האות א' מייצגת את האלוקות ואת הנשמה. האותיות ד,ם מייצגות את החומר ואת הנפש. בזוהר נאמר: "הכי הדם הוא הנפש ועפרא דמכסיא עליו"(תיקוני הזוהר,עשרין).מכאן שבחיבור הנשמה עם החומר נוצרים חיים. אסביר, בשערי תשובה שער א' כתוב "שלושה שותפים יש באדם אביו אימו והקב"ה". בגימטרייא האל(1ראה האות א'),אביו(אב= 3) ואימו(אם= 41).אב +אם= 44. דם=44 . כלומר ההורים נותנים את החומר ליצירת הגוף והאל נותן את רוח החיים. מכאן, אנו מקבלים אדם, חיבור של חומר ורוח. להבדיל,כאשר האדם נפטר מסתלקת האות א' מהאדם ונשאר דם ( חומר) לבדו כלומר גוף ללא נשמה. באם נתבונן במילה "אמת" נראה כי הימצאות האות א' בראשה מצביעה על דברים מבוססים בעלי עיקר ותוכן אך כאשר פורחת לה האות א' נותרת המילה "מת" המורה על דברי שקר חסרי כל שחר. שנים רבות עסקו בשאלה באיזה יום להריון העובר מקבל את צורתו ומתחיל לשדר גלים חשמליים מהמוח.טובי אנשי המדע והרפואה חקרו ומצאו כי ביום הארבעים להריון העובר מקבל את צורתו.הפתרון לחידה זו היה ידוע כבר לפני שנים רבות בקבלה, במדרש אגדה נאמר:"ארבעים יום כנגד ארבעים יום של יצירת הולד"(בראשית,ז').אם נכנס לסוד האותיות נראה דבר מופלא,המילה ולד בגימטרייא =40 ,מסמן את היום בו העובר משדר סימני חיים. המילה אם בגימטרייא =41 . דהיינו רק ביום ה-41 להריון האישה נקראת אם ולא יום אחד לפני.
כאשר האות א' ראשונה בשם האדם הדבר מצביע על אדם הצמא לידע וגיוון בחיים ומתפרש על שלל תחומי עניין. ריבוי א' בשם עלול ליצור מצב של חוסר איזון נפשי מה שעלול להקרין על כוח מזל שלילי בזיווג ובפרנסה.
האות ב' גלי סודך
בשונה מהאות א' המורה על אחדותו של הבורא האות ב' מבטאת את העולם הגשמי ואת הריבוי שבא כתוצאה מחלוקה. פותחת את סיפור בריאת העולם הפיסי במילה " בראשית". צורתה הגראפית: בנויה האותיות ר +ו. פתוחה מצידה השמאלי וסגורה מצידה הימני. חכמת הקבלה מלמדת כי צידה הימני הסגור של האות ב' מורה על מה שקדם למעשה הבריאה ואל לו לאדם הפשוט לחקור סודות עליונים. כאשר שואלים את האות ב' מי ברא אותך מרמזת בקצה זנבה על האות א'. צידה השמאלי הפתוח מורה על התקדמות ,פתיחות לעתיד , אפשרות לקבלת שפע והתרחבות. מייצגת את "הכלי" המשלים לאות א' (גוף ונפש)
הנושא אות ב' בשמו יהיה אדם רגיש , חברותי וזוגי . הדואליות מאפיינת אותו לעיתים עד כדי קוטביות מובהקת. זיכרו כי הניגודיות שולטת באות ב' ( עולם גשמי ועולם רוחני, אור וחושך, זכר ונקבה, חיים ומות ). האות ב' בשם האישה תצביע על אם חמה ומסורה המגוננת על משפחתה. האות ב' בשם הגבר תצביע על משיכה רבה לטבע , בעלי חיים ופתיחות מחשבתית.
האות ג' גלי סודך
משויכת לספירת החסד ורומזת לכוח גמילות החסדים. נראית כאדם פוסע היוצא מביתו ( האות ב') וצועד אל עבר האדם הדל ( האות ד') על מנת לגמול לו חסד , להעניק ולספק כל צרכיו. יש באות זאת נדבך נוסף העוסק בכוח הגמילה . משמע, מטרת הנתינה וההענקה לאדם הנזקק תהיה לפרק זמן קצוב ומדוד מראש כל זאת על מנת לסייע לו לעמוד על רגליו בכוחות עצמו ולהיגמל מהצורך בחסדי אחרים.
בתורת הסוד מייצגת האות ג' את התוצאה שבאה מחיבור . קרי, כשם שילד מסמן את התוצאה הנפלאה של חיבור הוריו כך מייצגת האות ג' את ההמשכיות והשפע. ביכולתה לגשר ולחבר בין ניגודים לכדי יצירת שלמות אחת בין האותיות הקודמות לה.
הנושא בשמו את האות "ג" יהיה מחד גיסא בעל רצון עז להשפיע ולהעניק מעצמו לזולת. מוטיב הנתינה חרוט עמוק בנפשו וכפועל יוצא יזכה גם הוא לשפע רב ולחסדים רבים ממרומים. עצם הנתינה מניעה את תהלוכת גלגלי הרקיע ותגרור בעקבותיה זרימת הצלחה שפע ומזל לגומל החסד. מאידך גיסא עלולה האות ג' ליצור דיכוי בזרימת השפע והמזל ( נתון לבחירתו של האדם) מה שיוביל בנקל לאימפולסיביות, פזרנות, בזבזנות, אי יכולת בראיית הנולד, כעסים רבים, פגיעה אנושה במצפון וויתור על העקרונות המוסריים.
האות ד' גלי סודך
אות משלימה לאות ג' הבאה לפניה. מבטאת את "כוח הקבלה" בבריאה ולכן העדר כוח זה ימנע מהאדם את יכולת ההענקה. מגלה את החשיבות הרבה שבעזרה לזולת. חשוב להבחין בין שני המושגים : לקבל ולקחת. הראשון חיובי והשני שלילי.
אות חשובה מאין כמוה שעוצמתה בחולשתה. עצם הנתינה מעניקה לנותן תחושה נפלאה של עשיית מעשה נאצל ואנושי ובלעדי האות ד' לא נוכל לתת מעצמנו ולחוות תחושה טהורה של נתינה משוללת שיקולי עלות מול תועלת. לפיכך ניתן לומר כי על אף שהאות ד' נזקקת לחסדים לשם קיומה היא מעניקה הרבה יותר ממה שהיא מקבלת. בבחינת " צדקה תציל ממות" האם נותן הצדקה מציל את המקבל ממות או שמקבל הצדקה גורם לנותן לקיים את המצווה ובכך להינצל מדין קשה. יובן כי קיימת הדדיות בין שני הכוחות , נתינה וקבלה, ואלו יוצרים אחדות אחת שלמה בלתי נפרדת . שהרי ביסודה של האות ד' בנויה מציאות של נתינה עצומה. החיבור שבין האותיות "ג" ו "ד" רומז לכוח ההשפעה המסוגל לעורר את השפע ולא לחינם המילה "גד" מהווה מילה נרדפת למילה "מזל". צורתה הגראפית: עומדת על רגל אחת לעומת שלוש האותיות הקודמות לה ומייצגת את הצניעות והענוה .
האות ה' גלי סודך
האות העדינה ביותר בלשון הקודש . צורתה הגראפית: בנויה מהאותיות "ד" ובתוכה האות "י". מייצגת שפע, פריון, הצלחה ונועם ההליכות. חכמת הקבלה מלמדת כי זוהי האות בה נברא העולם הגשמי. ערכה המספרי הוא 5 ומכאן הרמז לאמונה העממית שמספר זה מבטא סגולה לשפע ולשמירה והגנה מעין הרע. בכוחה להבדיל בין זכר לנקבה ( איש-אשה, מלך-מלכה) ולכן מורה על הפן הנקבי בבריאה. אות גרונית קלה להגייה המסמלת את ההצלחה בלא טורח. מחד גיסא אות תקשורתית ויצירתית ומאידך רוחנית מאוד הנקשרת עם עולם המיסטיקה והדת. באם האות "ה" פותחת את שם האדם יורה הדבר על חיים מלאי עניין וגיוון לרבות תהפוכות. במקרים בהם האות "ה" מופיעה בשם האדם יותר מפעם אחת ייתכנו כעסים ,מזג חם, אימפולסיביות וחוסר יציבות בכוח המזל.
האות ו' גלי סודך
אות גשמית מובהקת המייצגת את החיבור והאיחוד, בעיקר מן הפן החומרי. ערכה המספרי הוא 6 ולפיכך מייצגת את מושג הפיסיות הבנוי משישה צדדים: מעלה,מטה, צפון,דרום,מזרח ומערב. בצורתה נראית זקופת קומה וצרת מימדים . לפיכך אינה חוצצת בין הדברים. נהפוך הוא היא מהווה גורם מחבר המסוגל לגשר בין הפכים. מציינת את היושרה, הצדק והשלמות ולכן נתפסת כעמוד מרכזי סביבו מתקיימת הבריאה כולה. ניצבת בספירת התפארת ( חיבור שבין גבורה וחסד) ומקשרת בין הספירות העליונות לתחתונות. הנושא אות ו' בתחילת השם יהיה אדם מן הפן החיובי טיפוס נעים הרואה את התמונה השלמה מכל צידיה השונים ואף ידע להתייחס נכונה ולפשר בין הצדדים. אם יחולו עיכובים בכוח מזלו עלול להיות מודאג וחרדתי עד כדי הטרדת הקרובים לו.
האות ז' גלי סודך
אות עצמתית מאוד המייצגת את התנועתיות וההתקדמות . עניינה מהצד החיובי הוא פרנסה ,מזון וחיים ומהצד השלילי מלחמה, הישרדות ויצרים. צורתה הגרפית מורה על פנימיותה: נראית כמו חרב סמל למלחמה ונצחון. ערכה המספרי הוא 7 וחכמי הקבלה מסבירים כי המספר 7 מייצג את ממד הרוחניות בבריאה ואת נפש האדם שהרי נאמר " כל השביעין חביבין". מבין כל המספרים למספר 7 מקום מרכזי ביהדות והדוגמאות לכך רבות : שבת-היום השביעי ,שבעה רקיעים,שבעת קני המנורה, שבע יבשות,שבעה תווים במוסיקה, שבעה פתחים בראש האדם, השנה השביעת-שנת שמיטה,ספירת העומר- שבעה שבועות, פסח-שבעה ימים,סוכות-שבעה ימים,אבלות-שבעה ימים,את חומות יריחו הקיפו שבעה ימים שבעה כוהנים עם שבעה שופרות, שבעת ימי טהרה,שבע מחלפות ראשו של שמשון ועוד.......
הנושא אות "ז" בשמו יהיה מהצד החיובי בעל יכולת להתפרנס בכבוד וברווח. מהצד השליל עלול להיות מהורהר,מנותק מסביבתו, עצבני ובמקרים קיצוניים עד כדי הרס עצמי.
האות ח' גלי סודך
מסמלת את הממד העל טבעי, את עולם הנסתר ואת תחום המיסטיקה. מייצגת את כוח ההתרוממות ואת מסוגלותו של האדם להתעלות מעל לרובד הגשמי. מחד גיסא מסמלת את החטא ואת היבט השליליות מאידך גיסא מסמלת את כוח החיטוי הרוחני הקורא לאדם לבחון את עצמו ואת מעשיו. צורתה הגרפית: בנויה מפעמיים האות "ז" (בית יוסף) ומעין גג הקושר ביניהן ולפי שיטת האר"י בנויה מהאות "ו" והאות "ז" . ערכה המספרי הוא 8 - אשר לו שמור מקום של כבוד ביהדות. לדוגמא: ברית מילה, שמחת תורה, שמונה פתילים בציצית ומעולם הניסים - המילה "אז" (בגימטריה 8) הפותחת את "שירת הים".
הנושא אות "ח" בשמו יהיה לרוב אהוב ובעל חן על סביבתו. אדם היודע להוציא מהכוח אל הפועל. באם האות "ח" תופיע בתחילת השם יורה הדבר על דחף לחומריות ורצון להישגים גשמיים. אך אם תופיע במקום אחר בתיבת השם יורה הדבר על נטייה לרוחניות, למיסטיקה ולדת.
האות ט גלי סודך
אות זו מופיעה לראשונה במקרא במילה "טוב" ( בראשית א',ד') ולכן רומזת למושג "הטוב השלם והמוחלט" הבא לידי ביטוי בבריאות טובה, פרנסה טובה, חיים טובים ועוד.. אך ראוי שנדע כי כל הטוב שבעולם הוא בסך הכל ספק ועלול להיות בר חלוף שהרי תפיסת האנושות את המושג "טוב" הינה אישית סובייקטיבית שלעיתים קרובות עומדת בסתירה "לטוב" האובייקטיבי האמיתי והנכון ככתוב:"האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". בצורתה נראית ככלי פתוח למחצה המקבל לתוכו שפע וברכה. מידת הברכה תתעצם ותתרבה רק אם ישכיל האדם להשתית את הנהגותיו על פי מידת החסד,הנתינה והצדקה. חכמי הקבלה לימדו כי הרואה אות "ט" בחלומו סימן יפה לו. הנושא אות "ט" בשמו יהיה בעל תכונה לראות את הצד החיובי בכל סיטואציה. אופטימיות מהווה חלק נכבד באופיו אך עליו להיזהר מאופטימיות יתרה כזו המובילה לאוטופיה ולשאננות.
האות י גלי סודך
ללא ספק מדובר באות הרוחנית ביותר ובעלת העוצמה הרבה ביותר בשפה העברית.
ולכן לא לחינם היא פותחת את שם הבורא המפורש. מהווה את היסוד המאחד את כל הכוחות הפועלים בבריאה ונחשבת לאות הראשונה שבקעה בשרשרת האותיות אשר יצרו את העולם. חכמי הקבלה אמרו : "מאן דאיהו זעיר איהו רב" . קרי, מי שהוא קטן הוא באמת גדול ובעל עצמה . כזכור נוכחנו לראות כי האות "א" רומזת לאחדותו של הבורא ולחכמה האינסופית ובשונה ממנה האות "י" היא בבחינת מקור ההתחלות והבאר ממנו נשאבת החכמה. האות "י" מייצגת בכתיבתה המצומצמת והקטנה את מינימום החומר הבא לבטא מקסימום של רוח ולפיכך נקשרת על מידת הצניעות ומשויכת לעולם העל אנושי והמטפיסי. הנושא אות "י" בתחילת שמו יהיה בעל אישיות חזקה לצד חוש הומור מפותח.באם תופיע פעמיים הרי זו הדגשה חיובית של מעלותיה.
האות כ גלי סודך
אות הכתר, הכוח, העשייה והגשמת המטרות. רומזת למילה "כף" ( כמו כף יד) האחראית על הביצוע והוצאת הדברים מהכוח אל הפועל. מייצגת את רעיון "הכתר" הראוי למי שעמל והשיג מטרותיו בדרך ראויה וניצב במעלה רמה. שהרי בגימטריה האות "כ" ערכה 20 והמילה "עשרים" בגימטריה 620 ממש כמו המילה "כתר" שאף ערכה 620. נראית דומה לאות "ב" המבטאת את הבינה ( רעיונית) ולוקחת אותה צעד אחד קדימה לעבר יישום הרעיון התיאורטי. אות שסגולתה לקבל ככתוב : "פותח את ידך.." ובמוצאי שבת קודש נוהגים לפתוח ולסגור את כף היד אל מול להבת הנר, מנהג המייצג את הנכונות לשוב אל עולם המעשה לאחר מנוחת השבת. הנושא אות "כ" בשמו יהיה מחד בעל פוטנציאל להדריך, להנהיג ויעניק לסביבתו תחושת ביטחון שהכל נמצא בשליטה. מאידך עליו להיזהר משתלטנות, כוחניות ועריצות.
האות ל' גלי סודך
שמה של האות "ל" מבטא את תכונתה הפנימית- לימודים. האות האמצעית והגבוהה ביותר בשפה העברית. מבטאת את הלימוד ואת תפישתו השכלית של האדם. שבאמצעותה הוא יוכל להגיע להבנה עמוקה של מטרת החיים עצמם וכפועל יוצא להתחבר לבורא. שהרי ללא לימודים יתקשה האדם למלא את חייו בתוכן ומשמעות. מייצגת את התפישה הרעיונית הרומזת ללב האדם ולעולם הרגשות. צורתה הגרפית: בנויה מהאות "כ" ועליה ניצבת האות " ו" ( בגימטריה 26, רמז לשם הבורא). סגולתה העיקרית של האות "ל" היא היכולת לחבר בין הפכים ולהוות כלי עזר המגשר בין בין העולם החומרי לעולם הרוחני. הנושא אות "ל" בשמו יהיה בעל שאיפה מתמדת ללמוד, ללמד ולהרחיב את אופקיו. יתרה מכך, בשל שיוכה ללימודים ולהשגות היא תדחוף את האדם לגילוי מטרה, משמעות וייעוד בחייו.
יש הרואים באות "למ"ד" ראשי תיבות המביעות את סגולותיה: "ל'ב מ'בין ד'עת"
האות מ' גלי סודך
משויכת ליסוד המים המהוים את כוח החיים בעולם ולכן מבטאת את היצירה וההתחדשות. ערכה המספרי הוא 40 עניין המורה על יצירה חדשה. ראה 40 יום ו-40 לילה, 40 שנה במדבר, 40 ימי מבול, 40 ימים ליצירת הולד ( מסכת בכורות, כ"א) ועוד...לאות "מ" שתי צורות. האחת "מ" פתוחה המורה על הנגלה והשניה "ם" סופית סגורה המופיעה בסוף מילה המורה על הנסתר ועל הנהגת הבורא הנשגבת מבינתו של האדם. במהותה מבטאת את יכולת החיבור בין כוחות עליונים רוחניים וכוחות נמוכים גשמיים כמצוי במילה "אמת" שמשמעה חיבור הכוחות הרוחניים ( האות א' ) עם הכוחות הגשמיים ( האות ת') והאות "מ" מהווה את הגשר המחבר ביניהם. הנושא אות "מ" בשמו יהיה מחד גיסא אדם בעל הגיון סובייקטיבי, יצירתי, חרוץ, שאפתן, מלא עניין ורב תחומי. מאידך עלול להיות חוצפן, חסר סבלנות רע מזג וכעסן.
האות נ' גלי סודך
אות עצמתית ובעלת עומק רב. היא אות הנשמה ומסמלת את ניצוץ הבורא באדם. ערכה המספרי הוא 50 ולכן נקשרת מחד עם חמישים שערי קדושה (חיובי) ומאידך עם חמישים שערי דטומאה(שלילי) .לפיכך מורה על יכולת הבחירה של האדם. באוצר המדרשים ( ד"ה, נו"ן) מובא :" כל נשמה ונשמה, פעמים שהיא רובצת כמו ה"נ" הרבוצה ופעמים שהיא זקופה כמו האות "ן" הזקופה- שעה שאדם רובץ, חסר תנועה ופעילות גם נשמתו רובצת. ובזמן שאדם מלא חיות ושאיפות, נשמתו מזדקפת לגובהה המלא. בעוד שהאות "נ" יושבת על חלקה התחתון האות "ן" ניצבת על קוצה וכאשר היא מופיעה בסוף מילה יורה הדבר על עניין המבדיל בין מצב זמני למצב קבוע. לדוגמה כועס-כעסן, סולח-סלחן וכדומה. נקשרת עם מידת הצניעות והענווה. הנושא אות "נ" בשמו יהיה בעל בטחון עצמי, דעתן, תקשורתי (לרבות עיסוק בכתיבה) . באם יתקל בקשיים עלול להיות צר עין, חמדן וקנאי עד כדי הרס עצמי.
האות ס' גלי סודך
בשונה משאר האותיות האות "ס" סגורה מכל צידיה עניין המגדיש את מהותה- ללא התחלה וסוף. מחד נראית כחומה מבוצרת השומרת, מגינה ומשרה תחושת ביטחון על האדם. מאידך עלולה לחסום את מזלו ולעכב את התפתחותו. לא בכדי המילים סגור, סוד, סובב, סוף מבטאות את קווי האופי של האות "ס" . ערכה המספרי הוא 60 ויש הרואים באות "ס" סגולה לשמירה והגנה שהרי ברכת הכהנים מכילה 60 אותיות בדיוק. ארבעת הרבדים שבחכמת התורה נקראים בשם פרד"ס ( פשט,רמז,דרש,סוד ) כך שהאות "ס" רומזת לחכמת הנסתר ולעיסוק בסודות עליונים. הנושא אות "ס" בשמו יהיה אדם יסודי ,שכלתן וחקרן. באם תופיע יותר מפעם אחת יורה הדבר על נאיביות, עקשנות וכבדות. ככלל האות "ס" עשויה לשמור על האדם אך מניסיוני אעיד כי לרוב היא מקשה על הזרימה בכוח המזל ועל הדינמיקה שבחיים.
האות ע גלי סודך
אות גרונית המייצגת את ההתבוננות בעולם הגשמי וממנו להתבוננות פנימית. לרוב אין הוגים אותה בצורתה הנכונה ולכן נשמעת כמו האות א' השונה ממנה מהותית. שהרי האות א' נקשרת עם הרובד הרוחני הטהור ( ראה המילה "אור") והאות ע' משוייכת ליסוד עולם החומר ( ראה המילה "עור"). רומזת לחוש החשוב ביותר לאדם - חוש הראיה. בעוד ששאר החושים (מישוש, ריח, טעם, שמיעה) פועלים רק כאשר מתקיימת קירבה פיסית מסויימת אליהם חוש הראיה הולך בנקל מרחקים עצומים. חכמת הקבלה מלמדת כי דרך הראיה הגשמית נוכל להבין את עומקה של הראיה הפנימית. קרי, אדם שעיניו בראשו יוכל להגיע בראייתו לא רק למרחבים עצומים אלא אף יוכל להתבוננן לעומקים אדירים המצויים בתוכו. האות "ע" פותחת את הבדלי המעמדות בין "עני" ובין "עשיר" והשוני כידוע הינו מהותי, מדוע? חכמי ישראל גורסים כי באם נשמיט מהעני ומהעשיר את האות "ע" נגלה את התשובה .העני הוא האדם המסתכל על חצי הכוס הריקה ואינו שמח בחלקו. הוא מיילל ומתלונן ( "ני "- בכי ויללה). לעומתו העשיר הוא האדם המתבונן על חצי הכוס המלאה ומוקיר תודה על חלקו ("שיר" - שמחת הלב). ערכה הגימטרי של האות "ע" הוא 70 ומכאן נרמז לסגולתה הרוחנית. 70 פנים לתורה , נכנס יין(70 ) יצא סוד (70). הנושא אות "ע" בשמו יהיה לרוב אדם רחב לב עם נטייה פנימית לסייע לזולת מתוך הזדהות עם מצוקתו. האות פ גלי סודך
בשונה מהאות ס' הסגורה האות פ' מבטאת את הפתיחה והפריצה קדימה. מייצגת את איבר הדיבור, את הפה. בלשון הקודש מרבית המילים המבטאות יציאה ממצב סגור פותחות באות "פ". לדוגמה: פנים,פתח, פריצה, פיצוץ, פריקה וכדומה. צורתה הגרפית : בנויה מהאות "כ" ובתוכה אות "י". באם נתבונן על האות "פ" הכתובה בספר תורה( כתב אשורית) נראה דבר מופלא- בתוכה נמצאת האות "ב". עניין המורה על פנימיותה הנסתרת של האות "פ". ערכה הגימטרי הוא 80 , רמז "לבן שמונים לגבורה" ( מסכת אבות). בסדר האל"ף בי"ת קודמת הע' לפ', שכן כך ראוי שיהיה. ראשית העין רואה את הדברים, ולאחר מכן הפה מבטא את המחשבות. הנושא אות "פ" בשמו יהיה אדם מילולי מאד ובעל נפש עדינה היכולה לרפא ולסייע לזולת בכאבו.
האות צ' גלי סודך
רומזת בשמה לצדק ולצניעות. בסדר האותיות נמצאת במקום ה-18 , מספר המבטא את המילה "חי" כפי שנאמר : " צדיק (האות צ') באמונתו יחיה". האות "צ" סוגרת את האותיות ס, ע, פ לפניה ולכך קיים הסבר נפלא. האות ס' -שמירה , האות ע' - עיני האדם, האות פ'- פה האדם, האות צ'- אדם צדיק. לכן מי ששומר את עיניו מלחמוד ואת פיו מדבר מרמה ולשון הרע הוא הצדיק האמיתי. בנויה מהאותיות "נ" ו- "י". כאשר האות "י" הרוחנית העצומה מחוברת לענווה גדולה- האות "נ". אות בעלת כוח רוחני עצום המשפיעה על בעליה. הנושא אות זו בשמו יהיה בעל סגולות רוחניות גבוהות ויימשך לרוחניות ולדת. ללא ספק מדובר באדם בעל הילה גבוהה המקרינה ע הסובבים אותו. באם האות תופיע בתחילת השם הדבר עשוי להורות על פרנסה ללא טורח.
האות ק' גלי סודך
אות דואלית הרומזת לשני עיקרים הפוכים. הראשון מבטא את ממד הקדושה בדרגתה הגבוהה ביותר והשני את ממד החיקוי , הפך הקדושה. לפיכך נקשרת מחד עם עולמות רוחניים עליונים ומאידך התבוססות בתהומות גשמייים בהמיים. במהותה מרמזת על חופש הבחירה וביד האדם להחליט האם יצמד לחבל דקדושה או לחבל דטומאה. צורתה הגרפית בנויה מהאותיות "כ" + "ו" יחד בגימטרייה ערכן 26 הרומזות לשם הבורא המפורש. לכן האות "ק" מבטאת את הטוהר המוחלט והזכות העילאית. הנושא אות זו בשמו יהיה בעל שליטה עצמית וידע לרסן את תאוותיו ויצריו. עקשן ובעל משמעת עצמית גבוהה. מציב לעצמו ולאחרים סטנדרטים נוקשים ומצפה שיעמדו בהם.
האות ר' גלי סודך
מייצגת את הדינמיקה,התנועתיות והזרימה. מרחיבה ומפשטת את האותיות "ב" ו- "כ" המבטאות את רעיון היצירה ,הבריאה וההתחדשות. כך שניתן לומר כי בכוחה להוציא מן הכוח אל הפועל רעיון תיאורטי ליישומו בדרך פרקטית. לאות "ר" שני פנים . האחד חיובי והשני שלילי. מהצד החיובי מביעה את המושגים "ראשון" ו- "ראש" המביעים את הפריצה קדימה ,את ההנהגה ואת המיצוב הגבוה בסולם. לעומת זאת מהצד השלילי מביעה את המושג "רש" המבטא דלות, עניות , והימצאות במדרגה תחתונה ככתוב :" ולרש אין כל" ( שמואל ב' , י"ב). כאמור תורת הקבלה רואה באות ר' סמל לשני מונחים סותרים אלו. לפיכך מי שמשתית את הנהגותיו על בסיס ערכים מוסריים ורוחניים כאחד נחשב כמי שעובד עם הראש וחזקה עליו שיוכל למשוך שפע ברכה והצלחה ממרומים. ברם, באם האדם נותר שבוי בעבותות הגשמיים וברצונותיו האגואיסטיים השפעת השפע תחדל ובנקל הוא עלול ליפול לתהומות חשוכים של מרירות ועניות ארצית ורוחנית גם יחד. אדם הנושא אות "ר" בתחילת שמו יהיה בעל השפעה מרכזית בכל מקום שימצא שם ולפיכך יוכל לעודד להמריץ ולעורר כל עניין ,לגלגל אותו הלאה וליישמו. יש בו חן רב והוא מהלך קסם על כל רואיו ולכן הוא ניחן בתקשורת טובה הפותחת לבבות גם מול אלה המתקשים לפתוח את צוהר ליבם . לעומת זאת עליו להיזהר שלא ליפול למידה המגונה, היא מידת הכעס והתפרצות הזעם.
האות ש' גלי סודך
שייכת ליסוד האש ( מאבני היסוד בבריאה) ומבטאת את האנרגיה המתפרצת. למתבונן היטב תיראה האות "ש" בעלת שלושה קווים מאונכים היוצאים מבסיסה כלהבות אש המיתמרות מעלה ויש הרואים שני ידיים מונפות ( קווים ימני ושמאלי) והראש (קו האמצע) נמצא בתווך. סמליות זו אנו מוצאים גם בתפילותיו של משה רבנו בעת מלחמת ישראל בעמלק. ככתוב: "כאשר ירים משה ידו, וגבר ישראל" (שמות י"ז, י"א). חיבור שלושת הקווים מבטא היטב את מכלול שלמות האדם- גוף,רוח ונשמה. לאות "ש" שני היבטים האחד מייצגת את מידת השקר והשחיתות כמובא בזוהר (הקדמה) כיצד פונה האות "ש" לבורא ומבקשת להיות הראשונה לתחילת מעשה הבריאה ומשיב לה הבורא: "אמנם את הראשונה בשמי ... מהות השלמות, אולם האדם עתיד להשחית את הקדושה ברשע ובשקר. שכנייך ר' וק' ימשכו אותך לקשור קשר ולטעת שקר עלי אדמות". ובמילים אחרות על אף שהאות "ש" ניצבת אחרי האותיות ק' ור', היא מופיעה בראש המלה "שקר". שהרי כל שקר קטן כגדול, מדמה, מסווה ומתבל את עצמו בקורטוב של אמת כדי שיתקבל על לב שומעיו. האותיות ק' ור' נותרות במקומן הנכון ויוצרות אמת מדומה, ורק האות ש' לבדה עוברת ממקומה האמיתי לראש המלה. כרומזת לעיוות האמת ולדברים חסרי כל שחר הקיימים בעולם השקר. לכן, האות ש', המסמלת בהופיעה לבדה ערך חיובי, עומדת בראש מלה זו. שקר שאין בו קורטוב של אמת, יידחה מיידית כדבר חסר בסיס. לעומת זאת לאות "ש" היבט חיובי מאד. היא בעלת פנים מאירות ומעמד של כבוד בעולמה של תורה שהרי איתה נפתח "שיר השירים". מבטאת חכמה ,חקירה ,שקדנות ואת אנרגיית החיים הקיימת בעולם. הנושא אות "ש" בשמו יהיה אדם רגיש בעל עצמה נפשית אדירה הניחן בקסם רב. בעל רצון לחיי תענוגות ולנהנתנות. בשל עוצמתה הרבה כך גם הסכנה הטמונה בה-כעסים,מרדנות, הוללות וחוסר נאמנות.
האות ת' גלי סודך
מביעה אמת,שלמות ואחדות כוללת. על אף סמיכותה לאות "ש" הניצבת לפניה, קיים ביניהן שוני מהותי כרחוק מזרח ממערב. בעוד שהאות "ש" מורה בין השאר על מידת השקר, האות "ת" מייצגת את האמת המוחלטת. התלמוד במסכת שבת דן במילה 'אמת' ושואל: "מאי טעמא שקר מקרבן מיליה, אמת מרחקא מיליה, שיקרא-שכיח" קרי, מפני מה אותיות המילה "שקר" סמוכות אחת לשניה והאותיות המרכיבות את המלה "אמת " קוטביות, פרט לאות מ' החוצצת ביניהן ועומדת בתווך. התשובה לכך מפעמיה. בעוד שהשקר מצוי מאד האמת נדירה נצחית, אין סופית ובלתי מתפשרת. סמל לכך ניתן כאמור לראות במילה "אמת ". הפותחת באות א' שהיא תחילת הכל ומסתיימת באות ת' החותמת את הכל והאות מ' ,האמצעית בשפה העברית המונה 26 אותיות( כולל אותיות סופיות), מחברת ביניהן. כאמור האות "ת" היא מסמלת סוף אך כמו שכל התחלה היא סיום כך האות "ת" חוזרת ומתחברת במעגל האותיות לאות "א" הראשונה ומתחילה מחדש את מחזוריות החיים. לפיכך ניתן לראות בה ביטוי להשלמה ולתכלית הכל. הנושא אות ת' בשמו יהיה בעל מסוגלות להתבוננות עמוקה עם יכולת ניכרת לניתוח מצבים. לעיתים יימשך לדת ולעולם העל חושי. לא כולם יזהו מיד את האיכויות הקיימות בו אך עם הזמן תתגלה עוצמות , חכמתו וצדקתו.
מוגש בברכה
יצחק אהרון,יועץ ומרצה של סודות הקבלה
ראש מרכז "חכמה" לקבלה וליהדות 03-9220784
האות א' סודך?
הראשונה בסדר האותיות. סימנה אחדות כוללת הנובעת ממקור החכמה. מבטאת את ההתחלות החדשות ואת התנועה קדימה. ניצבת גבוה בסולם הערכים האוניברסליים וכוללת בתוכה כוחות עצומים המקרינים על כל האותיות הבאות אחריה.
צורתה הגראפית : נראית פורצת לכל עבר ללא גג מעליה, קירות מצידיה ובסיס לרגליה ולכן מסמלת את האין סוף!
היא אות המייצגת אמת מוחלטת שבכוחה לחבר בין הפכים. כאמור בדברי הפתיחה כל אות בלשון הקודש מהווה צינור דרכו עובר שפע בין העולם הרוחני ובין העולם הגשמי והדבר בולט במיוחד באות א'. צורתה מעידה על פנימיותה- היא נראית כסולם מוצב ארצה וראשו נוגע בשמים. חלקה הימני העליון הוא האות י' המורה על העולם הרוחני הגבוה חלקה השמאלי התחתון גם כן האות י' אך הפעם בהיפוך ומורה על העולם הגשמי . הללו מחוברים יחדיו באמצעות האות ו' הניצבת באלכסון. כעת נחשב את הגימטרייה של האותיות המרכיבות ונגלה דבר מופלא. ערכה של האות יוד הינו 10 ושל האות ו' 6. הסיכום הכולל של פעמיים יוד ועוד ו' הוא 26. ממש כמו שם הבורא בעל ד' אותיות (הוי"ה) שערכו אף הוא 26. ערכה הגימטרי של האות א' הוא 1 והבורא אף הוא 1 ולכן האות א' מייצגת את מציאות הבורא ונצחיותו. באם נכתוב את המילה "אלף" מהסוף להתחלה נקבל את המילה "פלא" - דהיינו האלוקות נשגבה ונעלית מבינתו של האדם . באם נמיר את המילה "אלף" למספרים נקבל את התוצאה 1+30+80=111 שלוש פעמים אחד עניין נוסף המורה על נצחיות הבורא : היה, הווה יהיה . המילה אלף רומזת למילה "אלוף" שפרושה מנהיג, מלך וכמובן שהכוונה היא לבורא עולם. ולכן באוצר המדרשים מובא : "אמר לו ( הבורא) לאות א' אל תירא שאתה ראש לכולן כמלך , אתה אחד ואני אחד ותורה אחת". המילה "אדם" מחולקת לשניים, האות א' מייצגת את האלוקות ואת הנשמה. האותיות ד,ם מייצגות את החומר ואת הנפש. בזוהר נאמר: "הכי הדם הוא הנפש ועפרא דמכסיא עליו"(תיקוני הזוהר,עשרין).מכאן שבחיבור הנשמה עם החומר נוצרים חיים. אסביר, בשערי תשובה שער א' כתוב "שלושה שותפים יש באדם אביו אימו והקב"ה". בגימטרייא האל(1ראה האות א'),אביו(אב= 3) ואימו(אם= 41).אב +אם= 44. דם=44 . כלומר ההורים נותנים את החומר ליצירת הגוף והאל נותן את רוח החיים. מכאן, אנו מקבלים אדם, חיבור של חומר ורוח. להבדיל,כאשר האדם נפטר מסתלקת האות א' מהאדם ונשאר דם ( חומר) לבדו כלומר גוף ללא נשמה. באם נתבונן במילה "אמת" נראה כי הימצאות האות א' בראשה מצביעה על דברים מבוססים בעלי עיקר ותוכן אך כאשר פורחת לה האות א' נותרת המילה "מת" המורה על דברי שקר חסרי כל שחר. שנים רבות עסקו בשאלה באיזה יום להריון העובר מקבל את צורתו ומתחיל לשדר גלים חשמליים מהמוח.טובי אנשי המדע והרפואה חקרו ומצאו כי ביום הארבעים להריון העובר מקבל את צורתו.הפתרון לחידה זו היה ידוע כבר לפני שנים רבות בקבלה, במדרש אגדה נאמר:"ארבעים יום כנגד ארבעים יום של יצירת הולד"(בראשית,ז').אם נכנס לסוד האותיות נראה דבר מופלא,המילה ולד בגימטרייא =40 ,מסמן את היום בו העובר משדר סימני חיים. המילה אם בגימטרייא =41 . דהיינו רק ביום ה-41 להריון האישה נקראת אם ולא יום אחד לפני.
כאשר האות א' ראשונה בשם האדם הדבר מצביע על אדם הצמא לידע וגיוון בחיים ומתפרש על שלל תחומי עניין. ריבוי א' בשם עלול ליצור מצב של חוסר איזון נפשי מה שעלול להקרין על כוח מזל שלילי בזיווג ובפרנסה.
האות ב' גלי סודך
בשונה מהאות א' המורה על אחדותו של הבורא האות ב' מבטאת את העולם הגשמי ואת הריבוי שבא כתוצאה מחלוקה. פותחת את סיפור בריאת העולם הפיסי במילה " בראשית". צורתה הגראפית: בנויה האותיות ר +ו. פתוחה מצידה השמאלי וסגורה מצידה הימני. חכמת הקבלה מלמדת כי צידה הימני הסגור של האות ב' מורה על מה שקדם למעשה הבריאה ואל לו לאדם הפשוט לחקור סודות עליונים. כאשר שואלים את האות ב' מי ברא אותך מרמזת בקצה זנבה על האות א'. צידה השמאלי הפתוח מורה על התקדמות ,פתיחות לעתיד , אפשרות לקבלת שפע והתרחבות. מייצגת את "הכלי" המשלים לאות א' (גוף ונפש)
הנושא אות ב' בשמו יהיה אדם רגיש , חברותי וזוגי . הדואליות מאפיינת אותו לעיתים עד כדי קוטביות מובהקת. זיכרו כי הניגודיות שולטת באות ב' ( עולם גשמי ועולם רוחני, אור וחושך, זכר ונקבה, חיים ומות ). האות ב' בשם האישה תצביע על אם חמה ומסורה המגוננת על משפחתה. האות ב' בשם הגבר תצביע על משיכה רבה לטבע , בעלי חיים ופתיחות מחשבתית.
האות ג' גלי סודך
משויכת לספירת החסד ורומזת לכוח גמילות החסדים. נראית כאדם פוסע היוצא מביתו ( האות ב') וצועד אל עבר האדם הדל ( האות ד') על מנת לגמול לו חסד , להעניק ולספק כל צרכיו. יש באות זאת נדבך נוסף העוסק בכוח הגמילה . משמע, מטרת הנתינה וההענקה לאדם הנזקק תהיה לפרק זמן קצוב ומדוד מראש כל זאת על מנת לסייע לו לעמוד על רגליו בכוחות עצמו ולהיגמל מהצורך בחסדי אחרים.
בתורת הסוד מייצגת האות ג' את התוצאה שבאה מחיבור . קרי, כשם שילד מסמן את התוצאה הנפלאה של חיבור הוריו כך מייצגת האות ג' את ההמשכיות והשפע. ביכולתה לגשר ולחבר בין ניגודים לכדי יצירת שלמות אחת בין האותיות הקודמות לה.
הנושא בשמו את האות "ג" יהיה מחד גיסא בעל רצון עז להשפיע ולהעניק מעצמו לזולת. מוטיב הנתינה חרוט עמוק בנפשו וכפועל יוצא יזכה גם הוא לשפע רב ולחסדים רבים ממרומים. עצם הנתינה מניעה את תהלוכת גלגלי הרקיע ותגרור בעקבותיה זרימת הצלחה שפע ומזל לגומל החסד. מאידך גיסא עלולה האות ג' ליצור דיכוי בזרימת השפע והמזל ( נתון לבחירתו של האדם) מה שיוביל בנקל לאימפולסיביות, פזרנות, בזבזנות, אי יכולת בראיית הנולד, כעסים רבים, פגיעה אנושה במצפון וויתור על העקרונות המוסריים.
האות ד' גלי סודך
אות משלימה לאות ג' הבאה לפניה. מבטאת את "כוח הקבלה" בבריאה ולכן העדר כוח זה ימנע מהאדם את יכולת ההענקה. מגלה את החשיבות הרבה שבעזרה לזולת. חשוב להבחין בין שני המושגים : לקבל ולקחת. הראשון חיובי והשני שלילי.
אות חשובה מאין כמוה שעוצמתה בחולשתה. עצם הנתינה מעניקה לנותן תחושה נפלאה של עשיית מעשה נאצל ואנושי ובלעדי האות ד' לא נוכל לתת מעצמנו ולחוות תחושה טהורה של נתינה משוללת שיקולי עלות מול תועלת. לפיכך ניתן לומר כי על אף שהאות ד' נזקקת לחסדים לשם קיומה היא מעניקה הרבה יותר ממה שהיא מקבלת. בבחינת " צדקה תציל ממות" האם נותן הצדקה מציל את המקבל ממות או שמקבל הצדקה גורם לנותן לקיים את המצווה ובכך להינצל מדין קשה. יובן כי קיימת הדדיות בין שני הכוחות , נתינה וקבלה, ואלו יוצרים אחדות אחת שלמה בלתי נפרדת . שהרי ביסודה של האות ד' בנויה מציאות של נתינה עצומה. החיבור שבין האותיות "ג" ו "ד" רומז לכוח ההשפעה המסוגל לעורר את השפע ולא לחינם המילה "גד" מהווה מילה נרדפת למילה "מזל". צורתה הגראפית: עומדת על רגל אחת לעומת שלוש האותיות הקודמות לה ומייצגת את הצניעות והענוה .
האות ה' גלי סודך
האות העדינה ביותר בלשון הקודש . צורתה הגראפית: בנויה מהאותיות "ד" ובתוכה האות "י". מייצגת שפע, פריון, הצלחה ונועם ההליכות. חכמת הקבלה מלמדת כי זוהי האות בה נברא העולם הגשמי. ערכה המספרי הוא 5 ומכאן הרמז לאמונה העממית שמספר זה מבטא סגולה לשפע ולשמירה והגנה מעין הרע. בכוחה להבדיל בין זכר לנקבה ( איש-אשה, מלך-מלכה) ולכן מורה על הפן הנקבי בבריאה. אות גרונית קלה להגייה המסמלת את ההצלחה בלא טורח. מחד גיסא אות תקשורתית ויצירתית ומאידך רוחנית מאוד הנקשרת עם עולם המיסטיקה והדת. באם האות "ה" פותחת את שם האדם יורה הדבר על חיים מלאי עניין וגיוון לרבות תהפוכות. במקרים בהם האות "ה" מופיעה בשם האדם יותר מפעם אחת ייתכנו כעסים ,מזג חם, אימפולסיביות וחוסר יציבות בכוח המזל.
האות ו' גלי סודך
אות גשמית מובהקת המייצגת את החיבור והאיחוד, בעיקר מן הפן החומרי. ערכה המספרי הוא 6 ולפיכך מייצגת את מושג הפיסיות הבנוי משישה צדדים: מעלה,מטה, צפון,דרום,מזרח ומערב. בצורתה נראית זקופת קומה וצרת מימדים . לפיכך אינה חוצצת בין הדברים. נהפוך הוא היא מהווה גורם מחבר המסוגל לגשר בין הפכים. מציינת את היושרה, הצדק והשלמות ולכן נתפסת כעמוד מרכזי סביבו מתקיימת הבריאה כולה. ניצבת בספירת התפארת ( חיבור שבין גבורה וחסד) ומקשרת בין הספירות העליונות לתחתונות. הנושא אות ו' בתחילת השם יהיה אדם מן הפן החיובי טיפוס נעים הרואה את התמונה השלמה מכל צידיה השונים ואף ידע להתייחס נכונה ולפשר בין הצדדים. אם יחולו עיכובים בכוח מזלו עלול להיות מודאג וחרדתי עד כדי הטרדת הקרובים לו.
האות ז' גלי סודך
אות עצמתית מאוד המייצגת את התנועתיות וההתקדמות . עניינה מהצד החיובי הוא פרנסה ,מזון וחיים ומהצד השלילי מלחמה, הישרדות ויצרים. צורתה הגרפית מורה על פנימיותה: נראית כמו חרב סמל למלחמה ונצחון. ערכה המספרי הוא 7 וחכמי הקבלה מסבירים כי המספר 7 מייצג את ממד הרוחניות בבריאה ואת נפש האדם שהרי נאמר " כל השביעין חביבין". מבין כל המספרים למספר 7 מקום מרכזי ביהדות והדוגמאות לכך רבות : שבת-היום השביעי ,שבעה רקיעים,שבעת קני המנורה, שבע יבשות,שבעה תווים במוסיקה, שבעה פתחים בראש האדם, השנה השביעת-שנת שמיטה,ספירת העומר- שבעה שבועות, פסח-שבעה ימים,סוכות-שבעה ימים,אבלות-שבעה ימים,את חומות יריחו הקיפו שבעה ימים שבעה כוהנים עם שבעה שופרות, שבעת ימי טהרה,שבע מחלפות ראשו של שמשון ועוד.......
הנושא אות "ז" בשמו יהיה מהצד החיובי בעל יכולת להתפרנס בכבוד וברווח. מהצד השליל עלול להיות מהורהר,מנותק מסביבתו, עצבני ובמקרים קיצוניים עד כדי הרס עצמי.
האות ח' גלי סודך
מסמלת את הממד העל טבעי, את עולם הנסתר ואת תחום המיסטיקה. מייצגת את כוח ההתרוממות ואת מסוגלותו של האדם להתעלות מעל לרובד הגשמי. מחד גיסא מסמלת את החטא ואת היבט השליליות מאידך גיסא מסמלת את כוח החיטוי הרוחני הקורא לאדם לבחון את עצמו ואת מעשיו. צורתה הגרפית: בנויה מפעמיים האות "ז" (בית יוסף) ומעין גג הקושר ביניהן ולפי שיטת האר"י בנויה מהאות "ו" והאות "ז" . ערכה המספרי הוא 8 - אשר לו שמור מקום של כבוד ביהדות. לדוגמא: ברית מילה, שמחת תורה, שמונה פתילים בציצית ומעולם הניסים - המילה "אז" (בגימטריה 8) הפותחת את "שירת הים".
הנושא אות "ח" בשמו יהיה לרוב אהוב ובעל חן על סביבתו. אדם היודע להוציא מהכוח אל הפועל. באם האות "ח" תופיע בתחילת השם יורה הדבר על דחף לחומריות ורצון להישגים גשמיים. אך אם תופיע במקום אחר בתיבת השם יורה הדבר על נטייה לרוחניות, למיסטיקה ולדת.
האות ט גלי סודך
אות זו מופיעה לראשונה במקרא במילה "טוב" ( בראשית א',ד') ולכן רומזת למושג "הטוב השלם והמוחלט" הבא לידי ביטוי בבריאות טובה, פרנסה טובה, חיים טובים ועוד.. אך ראוי שנדע כי כל הטוב שבעולם הוא בסך הכל ספק ועלול להיות בר חלוף שהרי תפיסת האנושות את המושג "טוב" הינה אישית סובייקטיבית שלעיתים קרובות עומדת בסתירה "לטוב" האובייקטיבי האמיתי והנכון ככתוב:"האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". בצורתה נראית ככלי פתוח למחצה המקבל לתוכו שפע וברכה. מידת הברכה תתעצם ותתרבה רק אם ישכיל האדם להשתית את הנהגותיו על פי מידת החסד,הנתינה והצדקה. חכמי הקבלה לימדו כי הרואה אות "ט" בחלומו סימן יפה לו. הנושא אות "ט" בשמו יהיה בעל תכונה לראות את הצד החיובי בכל סיטואציה. אופטימיות מהווה חלק נכבד באופיו אך עליו להיזהר מאופטימיות יתרה כזו המובילה לאוטופיה ולשאננות.
האות י גלי סודך
ללא ספק מדובר באות הרוחנית ביותר ובעלת העוצמה הרבה ביותר בשפה העברית.
ולכן לא לחינם היא פותחת את שם הבורא המפורש. מהווה את היסוד המאחד את כל הכוחות הפועלים בבריאה ונחשבת לאות הראשונה שבקעה בשרשרת האותיות אשר יצרו את העולם. חכמי הקבלה אמרו : "מאן דאיהו זעיר איהו רב" . קרי, מי שהוא קטן הוא באמת גדול ובעל עצמה . כזכור נוכחנו לראות כי האות "א" רומזת לאחדותו של הבורא ולחכמה האינסופית ובשונה ממנה האות "י" היא בבחינת מקור ההתחלות והבאר ממנו נשאבת החכמה. האות "י" מייצגת בכתיבתה המצומצמת והקטנה את מינימום החומר הבא לבטא מקסימום של רוח ולפיכך נקשרת על מידת הצניעות ומשויכת לעולם העל אנושי והמטפיסי. הנושא אות "י" בתחילת שמו יהיה בעל אישיות חזקה לצד חוש הומור מפותח.באם תופיע פעמיים הרי זו הדגשה חיובית של מעלותיה.
האות כ גלי סודך
אות הכתר, הכוח, העשייה והגשמת המטרות. רומזת למילה "כף" ( כמו כף יד) האחראית על הביצוע והוצאת הדברים מהכוח אל הפועל. מייצגת את רעיון "הכתר" הראוי למי שעמל והשיג מטרותיו בדרך ראויה וניצב במעלה רמה. שהרי בגימטריה האות "כ" ערכה 20 והמילה "עשרים" בגימטריה 620 ממש כמו המילה "כתר" שאף ערכה 620. נראית דומה לאות "ב" המבטאת את הבינה ( רעיונית) ולוקחת אותה צעד אחד קדימה לעבר יישום הרעיון התיאורטי. אות שסגולתה לקבל ככתוב : "פותח את ידך.." ובמוצאי שבת קודש נוהגים לפתוח ולסגור את כף היד אל מול להבת הנר, מנהג המייצג את הנכונות לשוב אל עולם המעשה לאחר מנוחת השבת. הנושא אות "כ" בשמו יהיה מחד בעל פוטנציאל להדריך, להנהיג ויעניק לסביבתו תחושת ביטחון שהכל נמצא בשליטה. מאידך עליו להיזהר משתלטנות, כוחניות ועריצות.
האות ל' גלי סודך
שמה של האות "ל" מבטא את תכונתה הפנימית- לימודים. האות האמצעית והגבוהה ביותר בשפה העברית. מבטאת את הלימוד ואת תפישתו השכלית של האדם. שבאמצעותה הוא יוכל להגיע להבנה עמוקה של מטרת החיים עצמם וכפועל יוצא להתחבר לבורא. שהרי ללא לימודים יתקשה האדם למלא את חייו בתוכן ומשמעות. מייצגת את התפישה הרעיונית הרומזת ללב האדם ולעולם הרגשות. צורתה הגרפית: בנויה מהאות "כ" ועליה ניצבת האות " ו" ( בגימטריה 26, רמז לשם הבורא). סגולתה העיקרית של האות "ל" היא היכולת לחבר בין הפכים ולהוות כלי עזר המגשר בין בין העולם החומרי לעולם הרוחני. הנושא אות "ל" בשמו יהיה בעל שאיפה מתמדת ללמוד, ללמד ולהרחיב את אופקיו. יתרה מכך, בשל שיוכה ללימודים ולהשגות היא תדחוף את האדם לגילוי מטרה, משמעות וייעוד בחייו.
יש הרואים באות "למ"ד" ראשי תיבות המביעות את סגולותיה: "ל'ב מ'בין ד'עת"
האות מ' גלי סודך
משויכת ליסוד המים המהוים את כוח החיים בעולם ולכן מבטאת את היצירה וההתחדשות. ערכה המספרי הוא 40 עניין המורה על יצירה חדשה. ראה 40 יום ו-40 לילה, 40 שנה במדבר, 40 ימי מבול, 40 ימים ליצירת הולד ( מסכת בכורות, כ"א) ועוד...לאות "מ" שתי צורות. האחת "מ" פתוחה המורה על הנגלה והשניה "ם" סופית סגורה המופיעה בסוף מילה המורה על הנסתר ועל הנהגת הבורא הנשגבת מבינתו של האדם. במהותה מבטאת את יכולת החיבור בין כוחות עליונים רוחניים וכוחות נמוכים גשמיים כמצוי במילה "אמת" שמשמעה חיבור הכוחות הרוחניים ( האות א' ) עם הכוחות הגשמיים ( האות ת') והאות "מ" מהווה את הגשר המחבר ביניהם. הנושא אות "מ" בשמו יהיה מחד גיסא אדם בעל הגיון סובייקטיבי, יצירתי, חרוץ, שאפתן, מלא עניין ורב תחומי. מאידך עלול להיות חוצפן, חסר סבלנות רע מזג וכעסן.
האות נ' גלי סודך
אות עצמתית ובעלת עומק רב. היא אות הנשמה ומסמלת את ניצוץ הבורא באדם. ערכה המספרי הוא 50 ולכן נקשרת מחד עם חמישים שערי קדושה (חיובי) ומאידך עם חמישים שערי דטומאה(שלילי) .לפיכך מורה על יכולת הבחירה של האדם. באוצר המדרשים ( ד"ה, נו"ן) מובא :" כל נשמה ונשמה, פעמים שהיא רובצת כמו ה"נ" הרבוצה ופעמים שהיא זקופה כמו האות "ן" הזקופה- שעה שאדם רובץ, חסר תנועה ופעילות גם נשמתו רובצת. ובזמן שאדם מלא חיות ושאיפות, נשמתו מזדקפת לגובהה המלא. בעוד שהאות "נ" יושבת על חלקה התחתון האות "ן" ניצבת על קוצה וכאשר היא מופיעה בסוף מילה יורה הדבר על עניין המבדיל בין מצב זמני למצב קבוע. לדוגמה כועס-כעסן, סולח-סלחן וכדומה. נקשרת עם מידת הצניעות והענווה. הנושא אות "נ" בשמו יהיה בעל בטחון עצמי, דעתן, תקשורתי (לרבות עיסוק בכתיבה) . באם יתקל בקשיים עלול להיות צר עין, חמדן וקנאי עד כדי הרס עצמי.
האות ס' גלי סודך
בשונה משאר האותיות האות "ס" סגורה מכל צידיה עניין המגדיש את מהותה- ללא התחלה וסוף. מחד נראית כחומה מבוצרת השומרת, מגינה ומשרה תחושת ביטחון על האדם. מאידך עלולה לחסום את מזלו ולעכב את התפתחותו. לא בכדי המילים סגור, סוד, סובב, סוף מבטאות את קווי האופי של האות "ס" . ערכה המספרי הוא 60 ויש הרואים באות "ס" סגולה לשמירה והגנה שהרי ברכת הכהנים מכילה 60 אותיות בדיוק. ארבעת הרבדים שבחכמת התורה נקראים בשם פרד"ס ( פשט,רמז,דרש,סוד ) כך שהאות "ס" רומזת לחכמת הנסתר ולעיסוק בסודות עליונים. הנושא אות "ס" בשמו יהיה אדם יסודי ,שכלתן וחקרן. באם תופיע יותר מפעם אחת יורה הדבר על נאיביות, עקשנות וכבדות. ככלל האות "ס" עשויה לשמור על האדם אך מניסיוני אעיד כי לרוב היא מקשה על הזרימה בכוח המזל ועל הדינמיקה שבחיים.
האות ע גלי סודך
אות גרונית המייצגת את ההתבוננות בעולם הגשמי וממנו להתבוננות פנימית. לרוב אין הוגים אותה בצורתה הנכונה ולכן נשמעת כמו האות א' השונה ממנה מהותית. שהרי האות א' נקשרת עם הרובד הרוחני הטהור ( ראה המילה "אור") והאות ע' משוייכת ליסוד עולם החומר ( ראה המילה "עור"). רומזת לחוש החשוב ביותר לאדם - חוש הראיה. בעוד ששאר החושים (מישוש, ריח, טעם, שמיעה) פועלים רק כאשר מתקיימת קירבה פיסית מסויימת אליהם חוש הראיה הולך בנקל מרחקים עצומים. חכמת הקבלה מלמדת כי דרך הראיה הגשמית נוכל להבין את עומקה של הראיה הפנימית. קרי, אדם שעיניו בראשו יוכל להגיע בראייתו לא רק למרחבים עצומים אלא אף יוכל להתבוננן לעומקים אדירים המצויים בתוכו. האות "ע" פותחת את הבדלי המעמדות בין "עני" ובין "עשיר" והשוני כידוע הינו מהותי, מדוע? חכמי ישראל גורסים כי באם נשמיט מהעני ומהעשיר את האות "ע" נגלה את התשובה .העני הוא האדם המסתכל על חצי הכוס הריקה ואינו שמח בחלקו. הוא מיילל ומתלונן ( "ני "- בכי ויללה). לעומתו העשיר הוא האדם המתבונן על חצי הכוס המלאה ומוקיר תודה על חלקו ("שיר" - שמחת הלב). ערכה הגימטרי של האות "ע" הוא 70 ומכאן נרמז לסגולתה הרוחנית. 70 פנים לתורה , נכנס יין(70 ) יצא סוד (70). הנושא אות "ע" בשמו יהיה לרוב אדם רחב לב עם נטייה פנימית לסייע לזולת מתוך הזדהות עם מצוקתו. האות פ גלי סודך
בשונה מהאות ס' הסגורה האות פ' מבטאת את הפתיחה והפריצה קדימה. מייצגת את איבר הדיבור, את הפה. בלשון הקודש מרבית המילים המבטאות יציאה ממצב סגור פותחות באות "פ". לדוגמה: פנים,פתח, פריצה, פיצוץ, פריקה וכדומה. צורתה הגרפית : בנויה מהאות "כ" ובתוכה אות "י". באם נתבונן על האות "פ" הכתובה בספר תורה( כתב אשורית) נראה דבר מופלא- בתוכה נמצאת האות "ב". עניין המורה על פנימיותה הנסתרת של האות "פ". ערכה הגימטרי הוא 80 , רמז "לבן שמונים לגבורה" ( מסכת אבות). בסדר האל"ף בי"ת קודמת הע' לפ', שכן כך ראוי שיהיה. ראשית העין רואה את הדברים, ולאחר מכן הפה מבטא את המחשבות. הנושא אות "פ" בשמו יהיה אדם מילולי מאד ובעל נפש עדינה היכולה לרפא ולסייע לזולת בכאבו.
האות צ' גלי סודך
רומזת בשמה לצדק ולצניעות. בסדר האותיות נמצאת במקום ה-18 , מספר המבטא את המילה "חי" כפי שנאמר : " צדיק (האות צ') באמונתו יחיה". האות "צ" סוגרת את האותיות ס, ע, פ לפניה ולכך קיים הסבר נפלא. האות ס' -שמירה , האות ע' - עיני האדם, האות פ'- פה האדם, האות צ'- אדם צדיק. לכן מי ששומר את עיניו מלחמוד ואת פיו מדבר מרמה ולשון הרע הוא הצדיק האמיתי. בנויה מהאותיות "נ" ו- "י". כאשר האות "י" הרוחנית העצומה מחוברת לענווה גדולה- האות "נ". אות בעלת כוח רוחני עצום המשפיעה על בעליה. הנושא אות זו בשמו יהיה בעל סגולות רוחניות גבוהות ויימשך לרוחניות ולדת. ללא ספק מדובר באדם בעל הילה גבוהה המקרינה ע הסובבים אותו. באם האות תופיע בתחילת השם הדבר עשוי להורות על פרנסה ללא טורח.
האות ק' גלי סודך
אות דואלית הרומזת לשני עיקרים הפוכים. הראשון מבטא את ממד הקדושה בדרגתה הגבוהה ביותר והשני את ממד החיקוי , הפך הקדושה. לפיכך נקשרת מחד עם עולמות רוחניים עליונים ומאידך התבוססות בתהומות גשמייים בהמיים. במהותה מרמזת על חופש הבחירה וביד האדם להחליט האם יצמד לחבל דקדושה או לחבל דטומאה. צורתה הגרפית בנויה מהאותיות "כ" + "ו" יחד בגימטרייה ערכן 26 הרומזות לשם הבורא המפורש. לכן האות "ק" מבטאת את הטוהר המוחלט והזכות העילאית. הנושא אות זו בשמו יהיה בעל שליטה עצמית וידע לרסן את תאוותיו ויצריו. עקשן ובעל משמעת עצמית גבוהה. מציב לעצמו ולאחרים סטנדרטים נוקשים ומצפה שיעמדו בהם.
האות ר' גלי סודך
מייצגת את הדינמיקה,התנועתיות והזרימה. מרחיבה ומפשטת את האותיות "ב" ו- "כ" המבטאות את רעיון היצירה ,הבריאה וההתחדשות. כך שניתן לומר כי בכוחה להוציא מן הכוח אל הפועל רעיון תיאורטי ליישומו בדרך פרקטית. לאות "ר" שני פנים . האחד חיובי והשני שלילי. מהצד החיובי מביעה את המושגים "ראשון" ו- "ראש" המביעים את הפריצה קדימה ,את ההנהגה ואת המיצוב הגבוה בסולם. לעומת זאת מהצד השלילי מביעה את המושג "רש" המבטא דלות, עניות , והימצאות במדרגה תחתונה ככתוב :" ולרש אין כל" ( שמואל ב' , י"ב). כאמור תורת הקבלה רואה באות ר' סמל לשני מונחים סותרים אלו. לפיכך מי שמשתית את הנהגותיו על בסיס ערכים מוסריים ורוחניים כאחד נחשב כמי שעובד עם הראש וחזקה עליו שיוכל למשוך שפע ברכה והצלחה ממרומים. ברם, באם האדם נותר שבוי בעבותות הגשמיים וברצונותיו האגואיסטיים השפעת השפע תחדל ובנקל הוא עלול ליפול לתהומות חשוכים של מרירות ועניות ארצית ורוחנית גם יחד. אדם הנושא אות "ר" בתחילת שמו יהיה בעל השפעה מרכזית בכל מקום שימצא שם ולפיכך יוכל לעודד להמריץ ולעורר כל עניין ,לגלגל אותו הלאה וליישמו. יש בו חן רב והוא מהלך קסם על כל רואיו ולכן הוא ניחן בתקשורת טובה הפותחת לבבות גם מול אלה המתקשים לפתוח את צוהר ליבם . לעומת זאת עליו להיזהר שלא ליפול למידה המגונה, היא מידת הכעס והתפרצות הזעם.
האות ש' גלי סודך
שייכת ליסוד האש ( מאבני היסוד בבריאה) ומבטאת את האנרגיה המתפרצת. למתבונן היטב תיראה האות "ש" בעלת שלושה קווים מאונכים היוצאים מבסיסה כלהבות אש המיתמרות מעלה ויש הרואים שני ידיים מונפות ( קווים ימני ושמאלי) והראש (קו האמצע) נמצא בתווך. סמליות זו אנו מוצאים גם בתפילותיו של משה רבנו בעת מלחמת ישראל בעמלק. ככתוב: "כאשר ירים משה ידו, וגבר ישראל" (שמות י"ז, י"א). חיבור שלושת הקווים מבטא היטב את מכלול שלמות האדם- גוף,רוח ונשמה. לאות "ש" שני היבטים האחד מייצגת את מידת השקר והשחיתות כמובא בזוהר (הקדמה) כיצד פונה האות "ש" לבורא ומבקשת להיות הראשונה לתחילת מעשה הבריאה ומשיב לה הבורא: "אמנם את הראשונה בשמי ... מהות השלמות, אולם האדם עתיד להשחית את הקדושה ברשע ובשקר. שכנייך ר' וק' ימשכו אותך לקשור קשר ולטעת שקר עלי אדמות". ובמילים אחרות על אף שהאות "ש" ניצבת אחרי האותיות ק' ור', היא מופיעה בראש המלה "שקר". שהרי כל שקר קטן כגדול, מדמה, מסווה ומתבל את עצמו בקורטוב של אמת כדי שיתקבל על לב שומעיו. האותיות ק' ור' נותרות במקומן הנכון ויוצרות אמת מדומה, ורק האות ש' לבדה עוברת ממקומה האמיתי לראש המלה. כרומזת לעיוות האמת ולדברים חסרי כל שחר הקיימים בעולם השקר. לכן, האות ש', המסמלת בהופיעה לבדה ערך חיובי, עומדת בראש מלה זו. שקר שאין בו קורטוב של אמת, יידחה מיידית כדבר חסר בסיס. לעומת זאת לאות "ש" היבט חיובי מאד. היא בעלת פנים מאירות ומעמד של כבוד בעולמה של תורה שהרי איתה נפתח "שיר השירים". מבטאת חכמה ,חקירה ,שקדנות ואת אנרגיית החיים הקיימת בעולם. הנושא אות "ש" בשמו יהיה אדם רגיש בעל עצמה נפשית אדירה הניחן בקסם רב. בעל רצון לחיי תענוגות ולנהנתנות. בשל עוצמתה הרבה כך גם הסכנה הטמונה בה-כעסים,מרדנות, הוללות וחוסר נאמנות.
האות ת' גלי סודך
מביעה אמת,שלמות ואחדות כוללת. על אף סמיכותה לאות "ש" הניצבת לפניה, קיים ביניהן שוני מהותי כרחוק מזרח ממערב. בעוד שהאות "ש" מורה בין השאר על מידת השקר, האות "ת" מייצגת את האמת המוחלטת. התלמוד במסכת שבת דן במילה 'אמת' ושואל: "מאי טעמא שקר מקרבן מיליה, אמת מרחקא מיליה, שיקרא-שכיח" קרי, מפני מה אותיות המילה "שקר" סמוכות אחת לשניה והאותיות המרכיבות את המלה "אמת " קוטביות, פרט לאות מ' החוצצת ביניהן ועומדת בתווך. התשובה לכך מפעמיה. בעוד שהשקר מצוי מאד האמת נדירה נצחית, אין סופית ובלתי מתפשרת. סמל לכך ניתן כאמור לראות במילה "אמת ". הפותחת באות א' שהיא תחילת הכל ומסתיימת באות ת' החותמת את הכל והאות מ' ,האמצעית בשפה העברית המונה 26 אותיות( כולל אותיות סופיות), מחברת ביניהן. כאמור האות "ת" היא מסמלת סוף אך כמו שכל התחלה היא סיום כך האות "ת" חוזרת ומתחברת במעגל האותיות לאות "א" הראשונה ומתחילה מחדש את מחזוריות החיים. לפיכך ניתן לראות בה ביטוי להשלמה ולתכלית הכל. הנושא אות ת' בשמו יהיה בעל מסוגלות להתבוננות עמוקה עם יכולת ניכרת לניתוח מצבים. לעיתים יימשך לדת ולעולם העל חושי. לא כולם יזהו מיד את האיכויות הקיימות בו אך עם הזמן תתגלה עוצמות , חכמתו וצדקתו.
מוגש בברכה
יצחק אהרון,יועץ ומרצה של סודות הקבלה
ראש מרכז "חכמה" לקבלה וליהדות 03-9220784
יצחק אהרון, יועץ, חוקר ומרצה סודות הקבלה. ראש מרכז "חכמה" לקבלה וליהדות בפתח תקווה. 03-9220784
